רוי היה בן 11 שהגיע לטיפול, סבל מ- adhd, המאופיין בפעלתנות יתר, חוסר סבלנות וקושי בדחיית סיפוקים. הוריו ומוריו מתארים אותו כקפיץ חסר רסן, הנוטה להסתבכויות התנהגותיות, יחסים לא סובלניים כלפי האחר, קשיים בהתארגנות, אך גם יצירתיות ודמיון רב.

כבר בפגישה השלישית הצגתי בפני רוי מספר אפשרויות, ביניהן עבודה בעץ, הדורשת ריכוז ותכנון. לאחר שהסברתי לו את כללי הזהירות, הדגמתי את כוחה של המברגה והדגשתי את האפשרות להיפצע ממנה. בתום ההסבר רוי בחר לחבר מספר כפיסי עץ, תוך שהוא מבריג אותם בהנאה רבה, ללא תכנון ובהרבה עוצמה והתרגשות.

הצעתי לרוי שבפגישה הבאה נעבוד על פרויקט מתוכנן, ואכן הכנתי עבורו עמדת עבודה נאה שכללה מברגה, מספר כפיסי עץ וברגים. לאחר חשיבה ותכנון, רוי הצליח ליצור דמויות אדם - מתנה להוריו. בפגישה נוספת יצר מתלה לבגדים, שדרש תכנון מורכב הרבה יותר, מדידה וסבלנות רבה.

רוי ביטא התלהבות רבה,  שעזרה מאוד ביצירת קשר עמו. העבודה עם העץ הופסקה לאחר מספר מפגשים ביוזמתי, במטרה לפנות מקום לכלים טיפוליים נוספים, עם דגש על הערוץ הוורבלי, אך אין ספק שהעבודה בעץ, ובעיקר שלבי החשיבה והתכנון המקדים, היו מרכיב חשוב בעבודה איתו ולהצלחת הטיפול.